סיפור המקום

המקום הינו מפעל חיינו, מאז 1976 אנו – בלה ולורנס – בונים את המקום היפה והמיוחד הזה שהתחיל כבית סוכנות קטן והפך לאחוזת אירוח גדולה מעוצבת ומפנקת.
לאורך שנים ארוכות אנו מארחים אורחים מכל רחבי הארץ ומחו"ל ומאפשרים חווית אירוח במקום הקסום והמיוחד שנקרא אמירים. אמירים הוקמה ע"י קבוצת צמחונים המחוברים לערכי הבריאות והשמירה על הטבע – באופן כמעט טבעי הוגדר המקום כבר בתחילתו ככפר נופש – וכך נבנה כאחד המקומות הירוקים והנעימים ביותר בארץ – עטוף בחורש ירוק , גינות טבעיות, מצפים, מסלולי טיולים, נוף כנרת שפותח את הלב ואויר הרים צלול.

בשנות ה 90 המוקדמות פתחנו במקום מסעדה יוקרתית בשם "הסעודה האחרונה" שהפכה את חווית האירוח למושלמת. הסעודות שהוגשו היו כיצירות אומנות בטעם ובמראה.
בעלי המקום:
בלה – אישה יוצרת, ציירת, אשת עיצוב, ושפית – אשת הפרטים – שניהלה את המקום, עיצבה, טיפחה ואהבה כל פינה במקום.
לורנס – שחקן כדורסל לשעבר הגיע משוודיה הרחוקה, התאהב בבלה ובארץ ישראל של שנות ה- 70 ועשה עליה – הביא אתו את סגנון הבניה הסקנדינבית ואת מסורת האירוח האדיב והמסור.

מקור השם  " הסעודה האחרונה" 
כשפתחנו את המסעדה שלנו חיפשנו שם מיוחד עם קריצה הומוריסטית המחבר בין גלריית הציורים ובין עולם האוכל וחשבנו על השם: "הסעודה האחרונה".
היצירה "הסעודה האחרונה" (1495) של לאונרדו דה וינצ'י היא אחת מיצירות המופת בתולדות האומנות בתקופת הרנסנאס ונלמדת כיצירה מכוננת.
המסעדה במהרה הייתה לשם דבר בעולם המסעדנות בארץ. היא פעלה בין השנים 1993-2006
הסעודה הייתה מורכבת ממספר אין סופי של מנות צמחוניות שהוגשו אחת אחרי השנייה. כל מנה כיצירה בפני עצמה מעוטרת בצמחי תבלין ופרחי מאכל שלוקטו טריים מגינת המקום ומהשדות מסביב, הסעודה הייתה מתמשכת, וסועדים רבים העידו שמרוב תענוג סיפוק ובטן מלאה – זאת היא סעודתם האחרונה, לאותו שבוע.

דילוג לתוכן